חדר אוכל
ליבו של כל קיבוץ (כמעט כל קיבוץ) היה פעם בבנין המרכזי שסביבו דשא, וכל השבילים מ"חדרי החברים" מובילים אליו. חדר האוכל היה המקום להתכנס בו לארועי תרבות, סרט, לחגוג את החגים וגם לשיחת קיבוץ – היא אספת החברים. בימים של חול היו מסודרים באולם המרכזי עם החלון לנוף, זה לצד זה שולחנות מאורכים. על השולחנות הונחו מגשים ו"כולבו"אחד לאסוף לתוכו את קליפת הביצה, ושאריות המזון. בפינת חדר האוכל – לוח המודעות, מכונת חיתוך הלחם, מקרר החלב, ומכונת שטיפת הכלים. חדר האוכל עבר תמורות רבות בשנים האחרונות. כדאי להכיר ולדעת
חדר אוכל פעיל וטוב, כזה המגיש מגוון רחב של מנות, טעימות, ומתפקד שלוש פעמיים ביום קשה כבר למצוא. השינויים שעברו מרביתם של הקיבוצים- המעבר למודל דיפרנציאלי, ותהליכי ההפרטה העמוקים פגעו במוסד המרכזי. ברובם של הקיבוצים היום חדר האוכל פועל לארוחת בוקר וצהרים בלבד, חלק מהקיבוצים אפילו וויתרו על שירותיו הטובים של המטבח, והחברים הצביעו ברגליים (בדומה לקריסת המכבסה המשותפת) והחלו לבשל בבית.
המעבר לבישול ביתי המציא מספר לא מבוטל של בדיחות, שהרי בישול אורז, שניצל ובישול בסיסי לא היה בנמצא אצל רוב רובם של הקיבוצניקים, ולא מעט תבשילים נשרפו בתחילת הדרך, להכרות עם ספרי הבישול.
חדרי האוכל של היום, כאמור למעט בקיבוצים השיתופיים שמבוססים כלכלית, דהה קסמם, ונגזו ימיהם המפוארים. המופרטים של היום גובים תשלום מהחברים (בעזרת הכפתור או כרטיס החיוב) בסכום סמלי של שקלים בודדים למנה, ועד אחרים שגובים סכום המתקרב לעלות האמיתית של המנה המוגשת.
בדומה לשאלות רבות, שתשאלנה על ידכם, בנוגע לתהליך הקליטה בקיבוץ או תהליך רכישת הבית בשכונה הקהילתית, כדאי ומומלץ לוודא מה עלות החיוב עבור ילדי החינוך האוכלים בחדר האוכל.
למשל – דיירי השכונה צריכים לדעת -האם נכלל בתשלום עבור מסגרת החינוך מעבר לשעות הלימודים גם ארוחת הצהרים בחדר האוכל? אם אתם נכנסים לתהליך קליטה, כדאי לבחון מהו גובה תקציב הקיום אל מול ההוצאה המשוערת למזון, ובכלל זה ארוחות בחדר האוכל.
יש לשים לב – לגור בקיבוץ בהרחבה, הבית יכול להיות לא יקר (יחסית) אולם החינוך הקיבוצי ותשלום המזון עלולים להיות גבוהים מאד, במיוחד שמדובר בכמה ילדים, שימו לב שמחיר המנה עבורכם אינו שונה באופן דרמטי ממחיר המנה של חבר. (הבדלים צריכים להיות, אבל בדקו גם מול השוק החופשי).