כפתור חיוב
רוצים להקלט בקיבוץ, להיות חלק מהקהילה, ונתנו לכם בשמחה… כפתור חיוב. מה עושים עם הכפתור (לא מנסים לתפור במעיל) ואת מי זה זה מחייב? התשובות כאן
כפתור חיוב, או כרטיס חיוב, אינו אביזר יוקרתי או פריט אופנה הכרחי בארון. אבל, לא תמצא חבר קיבוץ למהדרין, שלא סוחב אחד בכיס או בצרור המפתחות.
בתמונה: כפתור חיוב (הקטן מימין) על רקע ידיד נאמן לעם ישראל בארצו. את המפתחות הצמודים לכפתור, השייכים ללאנסר, אנו תורמים לצה"ל.
"הכפתור" יכול ללבוש צורה (נשמע כמו במדע בדיוני) של כרטיס מגנטי קטן – בדומה לכרטיס אשראי עירוני רגיל אבל מיניאטורי, או לפשוט צורה ולהיות דומה לידית מגנטית קטנה – או כפתור מנופח . בסופו של דבר הוא עושה את אותה הפעולה – רושם אותך במערכת הממוחשבת.
בחיי הקיבוץ, לא נהוג להסתובב עם מזומנים בכיס – זה גם מנהג קפיטליסטי (וחזירי?) וגם לא נוח בעבודה (לך תקטוף מלפפונים, ותגלה שזרעת שקלים בערוגות), לכן המציאו תחליף פלסטי עמיד למים, וגם לא מחייב אותך בעמלת שורה.
הכפתור משמש לחיובי תקציב אישי והרשאות אחרות , כגון:
פתיחת ארון מפתחות הרכבים, פתיחת דלתות, מחסומים ובעיקר חיובים כספיים כגון: חיובי קילומטר בגין נסיעה ברכבי הקיבוץ, חיוב בחדר אוכל, חיוב במרכולית ועוד היד נטויה.
ולסיום זיכרו! זה שאתם מתחילים בחיים נפלאים ללא הצורך מזומנים, לא אומר שהתקציב האישי שלכם יכול להיות בחובה. ואם התקציב יקפא מתחת לאפס שקלים, שלא תחשבו שהקואופרטיב יתרום לכם מהקופה הציבורית. זה לא עובד ככה, ממש לא.

24 במאי, 2008 @ 11:34
[...] ימיהם המפוארים. המופרטים של היום גובים תשלום מהחברים (בעזרת הכפתור או כרטיס החיוב) בסכום סמלי של שקלים בודדים למנה, ועד אחרים שגובים סכום [...]