קליטה – מגרשים, הרחבות, שכונות קהילתיות

מגורים במושב ממוקמים ב-2 איזורים: חלקה א' בתחומי הנחלה וכמובן ההרחבה – שם הוקמו בשנים האחרונות שכונות וילות מבוקשות. אז מה ההבדלים בין מגורים בחלקה א' למגורים בהרחבה? הנה ההסבר וכיצד לדעת מה מוכרים לכם

במינהל מקרקעי ישראל הגדירו בשנת 1965 את הכללים להחכרת קרקע חקלאית במושב: החוכרים קיבלו נחלה, שבה חלקה א' וחלקה ב'.
חלקה א – כוללת את בתי המגורים ואת מבני המשק. בעבר ניתן היה לבנות שם 3 יחידות דיור: היחידה המקורית, יחידת בן ממשיך לאחד מצאצאי המשפחה ויחידה נוספת – שגודלה עד 55 מ"ר, המכונה יחידת הורים. היום, בעקבות החלטות מינהל מהשנים האחרונות, ניתן לבנות שם למעשה ללא הגבלה, בכפוף לתוכניות בניין העיר התקפות בועדות התכנון ותמורת תשלום מוזל למינהל – דמי הסכמה בגובה של שליש משווי הקרקע, עבור היוון הזכויות. בנחלות כאלה, ניתן גם למכור יחידות בנפרד. אחרת – החובה היא למכור את כל הנחלה כמקשה אחת.
חלקה ב – מיועדת לשימוש חקלאי – לגידולים ולפרנסתו של המושבניק. כיום ניתנים מדי פעם שימושים חורגים, המאפשרים לעשות שימוש מסחרי או תעשייתי בשטח. במושבים רבים, תוכלו לראות שטחים מסחריים כאלה הפועלים עדיין ללא היתר. כאשר אתם רוכשים נחלה, כדאי לבדוק האם השטחים מוכשרים כדין ובכל מקרה, הבטיחו בחוזה כי עלויות של הכשרת שימוש חורג, או קנסות – לא יוטלו עליכם.
ההרחבות במושבים אושרו במקור כדי לאפשר לחברי המושב לבנות יחידת מגורים נוספת, לבן ממשיך – מעבר ליחידה הבודדת בשטח הנחלה. בפועל, בשל המחירים הגבוהים של הקרקעות והבתים, במושבים הממוקמים באיזורים מבוקשים, מושבניקים רבים לא עמדו בפיתוי ומכרו את המגרשים לתושבי חוץ. לכן, זו גם האפשרות הנוחה והקלה ביותר לרכישת בית במושב. ניתן לקרוא עוד על ההרחבה במושב גם כאן.