קליטה – מגרשים, הרחבות, שכונות קהילתיות

ישוב קהילתי הוא דרך נוספת, שהולכת והופכת פופולרית יותר, לרכישת הבית הנכסף באיזור כפרי – ולשמר על אורח חיים פרטי ככל האפשר – ללא הצורך בלהפוך לחבר קיבוץ או מושב. (ההגדרה והפרטים כאן, באדיבות אתר mydira)

להבדיל מצורות ההתיישבות החקלאיות כמו קיבוץ, מושב,  או כפר שיתופי, הרי שמצבם של התושבים בישובים קהילתיים בכל הנוגע לערך הנכסים שלהם, נמוך יותר לכאורה, שכן השיתופיות בישוב הקהילתי הוא חברתי בלבד ולא כלכלי. מי שגר בישוב קהילתי רוכש ומקבל את הזכויות אך ורק לביתו – כלומר מגרשי המגורים, כאשר במקרים לא רבים, בעיקר באיזורי עדיפות לאומית, מקבלים החוכרים מהמדינה גם שטח נוסף אותו יוכלו לנצל למשל להקמת צימר.

המעבר לישוב הקהילתי – מצפה או ישוב כפרי אחר, כפוף לרוב לוועדת קבלה. לכן, כשאתם רוכשים שם בית, גם אם התקבלתם, זיכרו שמדובר בדרך דו סטרית – אם בעתיד תרצו למכור את הבית, גם את הרוכש החדש תאלצו להביא לאישור בוועדת הקבלה.

חלק מהישובים מוכרים כישובים בעלי אופי מסויים – המאפשר לוועד לקבל רק חברים בעלי רקע מסויים. עם זאת, במהלך השנים, באופן טבעי, הוגשו כבר תביעות רבות מצד כאלו שלא התקבלו. בין היתר, חשוב לדעת כי בית המשפט ומינהל מקרקעי ישראל קבעו חד משמעית שאסור לוועדת הקבלה או לכל גוף אחר לגבות 'דמי המלצה' – מעין תשלום חד פעמי עבור הקבלה לישוב, אשר בעבר רבים מהמבקשים להתקבל לישוב קהילתי, כמו גם לשכונות קהילתיות ולהרחבות במושבים, נדרשו לשלם.