בשנת 2015, הוחלה בישראל רפורמה שמטרתה להנגיש ולייעל את תהליכי התכנון, הבניה והרישוי מול וועדות ורשויות מקומיות בישראל. בעקבות הפורמה נכנס לתוקפו תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, שנוצר בכדי להגדיל את הסמכויות השונות של אותן וועדות, להעניק פטורים מהצורך בהיתר במקרים מסוימים ומעל לכל, להקל על תהליכי הפיתוח וההקמה של דיור בר השגה. בתוך כל זה קיים גם מכון בקרה שמטרתו להמשיך ולוודא שתהליכי הבניה השונים מתקיימים בהתאם לסטנדרטים השונים, החוקים והתקנות, וכי המבנים הינם ברי שימוש ובטיחותיים.
מהו הקשר בין מכון בקרה ובין עיקרי התיקון לחוק?
לפני שנסביר על מכון בקרה ומטרותיו בהקשר של התיקון לחוק, נבין את העקרונות של אותו תיקון:
- בתחום התכנון – רבות מסמכויות הועדות המחוזיות עברו לועדות המקומיות שקיבלו את השם 'ועדות עצמאיות'. אותן ועדות עצמאיות קיבלו סמכויות נרחבות כדוגמת; אישור תוכניות להוספת שטחי בניה, שינוי ייעוד של קרקע, הרחבת יחידות דיור או הגדלת מספר יחידות הדיור, ועוד. בנוסף, התיקון מפשט את ההליכים מול הועדות והרשויות המקומיות, כך שכיום ישנם מועדים ודדליינים ברורים לקבלת אישורים ורשיונות, וכשישנה חריגה מאותו מועד הבקשה מאושרת באופן אוטומטי.
- תחום הרישוי – כאן, התיקון קבע שלושה מסלולים; פטור מהיתר, רישוי מקוצר ורישוי מלא. פטור מהיתר מתמקד במבנים שבנייתם לא מפריעה למרחב הציבורי בהתאם לתקנות (למשל גגונים, פרגולות עד 50 מ"ר ועוד). מסלול רישוי מקוצר כולל תוספות בניה שאינן מסכנות או מפריעות למרחב הציבורי (הוספה או סגירה של מרפסת, בניה על גגות ועוד), ואילו מסלול רישוי מלא כולל את כל שאר ההיתרים.
- תחום הדיור בר ההשגה – התיקון מעניק תמריצים לדיור להשכרה לטווח הארוך, באמצעות מתן 'חבילות סגורות' של זכויות בניה נוספות, הניתנות בהתאם לזכויות המאושרות בפועל.
נו, אז מה כל זה אומר?
כדי לוודא שתהליכי הבניה בפועל מתנהלים בהתאם לתקנות, החוקים והתיקונים לאותם חוקים, מכון בקרה מעמיד אנשי מקצוע שמלווים את התהליכים השונים; החל מביצוע בקרת תכן ליציבות המבנה, בטיחות אש, איטום תברואה ועוד וכן מתן אישורים להמשך התהליך או סיום פרויקט, וכן התנהלות מול הרשויות השונות. כי להכיר את התקנות זה ממש לא מספיק, יש לעשות הכל בכדי לוודא שהבנייה מתנהלת על הצד הטוב והבטיחותי ביותר.